המדריך לדיאטה הכי חשובה (או: איך להימנע מאכילת פלסטיק)
- אוראל שקד
- לפני 5 ימים
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: לפני יום 1
בהפסקות בקמפוס, כשאני מלמדת או לומדת, תמיד תמצאו אותי בקפיטריה. כזאת אני, מכורה לקפה. בשבוע הראשון לקורס שלקחתי השנה, אחרי שהזמנתי הפוך קטן בקופה, ניגשתי לבריסטה וביקשתי שתכין לי את הקפה בכוס הרב-פעמית מקרמיקה שלי. תוך כדי שאני מדברת עם חבר לקורס, ראיתי אותה לוקחת אספרסו בכוס חד פעמית ומעבירה לכוס שלי. ניגשתי אליה וביקשתי שתכין לי קפה חדש ישר מהמכונה, קפה ללא מגע עם פלסטיק. כשהיא עשתה לי פרצוף אמרתי לה שאני אלרגית לפלסטיק, כדי שהיא תבין כמה זה חשוב עבורי.
“אל תדאגי, זה לא פלסטיק, זה קרטון!”
אז זהו… שלא.
הייתי שמחה להגיד שאני מקפידה לשתות בכוס רב-פעמית כי מאוד חשוב לי לשמור על איכות הסביבה, מה שכמובן נכון, אבל מה שעשה אצלי את השינוי הרדיקלי בקשר לדיאטת הפלסטיק שלי זה ההקשר הבריאותי.
לפני שבועיים פירסמתי סטורי על המיקרו-פלסטיק במלח הימלאיה הורוד, וקיבלתי בתגובה הודעות של הלם (ובצדק). הפוסט הזה הוא לא פחות ממהפכני לעומת הסטורי הקודם. אז בגלל שאין לי שום כוונה לשינוי נורמות ולהפוך לויראלית (סתם, אני כן), אני שמה פה מסר מרגיע שחשוב לי שתקראו לפני.
הנתונים על מיקרופלסטיק יכולים להלחיץ מאוד. יש תחושה שבכל מה שנכניס לפה יש חלקיקי פלסטיק ואין לנו שום יכולת למנוע מפלסטיק להגיע לגוף שלנו ושל היקרים שלנו, וזה יכול להוביל לחוסר אונים וחרדה. אני יודעת את זה כי גם אני הרגשתי את התחושות האלה בקריאת המאמר והכנת התוכן הזה. אז לפני שאתם ממשיכים לקרוא, כמה דברים שחשוב לי שתזכרו וילכו איתכם:
הגוף שלנו מצליח להיפטר מחלק מהמיקרופלסטיק (בעיקר מהחלקיקים הגדולים יחסית) - אם הם גדולים מ-150 מיקרון רובם יוצאים מהגוף תוך כמה ימים.
גוף בריא ומערכת חיסון חזקה עוזרים בהתמודדות עם מיקרופלסטיק - יש מחקרים שמראים שמערכת חיסון חזקה מזהה ומסלקת חלקיקים זרים, כולל ננו-חלקיקים.
אפשר להפחית את החשיפה למיקרופלסטיק באמצעות אורח החיים שלנו ודיאטת פלסטיק- בעזרת הבחירות שלנו אנחנו יכולים להקטין את המינון משמעותית. וזו המטרה של הפוסט הזה!
דווקא עכשיו, זה הכרחי בישראל
רגע לפני הקיץ, בואו נבין למה זה אפילו יותר חשוב כשאנחנו בישראל -
ישראל היא אחת הצרכניות הגדולות בעולם של פלסטיק חד פעמי - 55 ק”ג לאדם בשנה. תחשבו שחד פעמי כמעט לא שוקל - אז תדמיינו כמה זה בנפח!
החופים בישראל הם בין ההכי מזוהמים- 90% מהפסולת בים היא פלסטיק. מטורף.
בכל מה שקשור למיחזור, איך לא, אנחנו מאחור - רק 7% מהפלסטיק עובר למיחזור.
החום בישראל רק מגביר את הבעיה - חום מגביר זליגת חומרים רעילים. הזיהום לא מתרחש רק כשהפלסטיק בא במגע ישיר עם אוכל חם או שתיה חמה, אלא גם כשמוצרים מפלסטיק מאוחסנים במקומות חמים או בחוץ (בקבוקי מים למשל), או משונעים ברכב לוהט (או נשכחים אצלנו ברכב).
החום משפיע במיוחד במזבלות, בחופים ובטבע - הפלסטיק מתפרק וזולג לקרקע, למי התהום ואפילו לאוויר.
מה כל כך נורא בפלסטיק
המצאת הפלסטיק הייתה אחת הפריצות הגדולות של המאיה ה-20, והביאה איתה יתרונות רבים לכמעט כל תחום בחיינו. לפלסטיק יש גם המון זכויות, הוא מציל חיי אדם בכל יום בתחום הרפואה, הוא מאפשר הנגשה של מוצרים לאוכלוסיות רבות, אבל יש בו כמה מרכיבים שפוגעים בבריאות שלנו:
ביספונלים - נמצאים בבקבוקי שתייה, קופסאות מזון, ציפוי פחיות שתיה ואוכל (שימורים). משפיעים על איזון הורמונלי, פוריות ומחלות מטבוליות.
פתלאטים - משמשים לריכוך פלסטיק וזולגים למזון, לנוזלים ולאויר. יש להם השפעות על מערכת הרבייה, בלוטת התריס והתפתחות נוירולוגית.
כימיקלים לנצח PFAS - מצויים בציפוי דוחי מים ושומן (נונ-סטיק), אריזות מזון וכלי מטבח. הם מצטברים בגוף, משפיעים על הפוריות, מגבירים סיכון לסרטן ופוגעים במערכת החיסון.
הנתונים קשים לעיכול - תרתי משמע
מחקר מ-2019 מצא שבלי לדעת ובלי לשים לב אנחנו מכניסים לגוף שלנו, דרך המזון והשתיה, חלקיקי פלסטיק במשקל של בערך 5 גרם בכל שבוע. לצורך ההשוואה - כרטיס אשראי מפלסטיק שוקל 5 גרם. אף אחד מאיתנו לא היה אוכל כרטיס אשראי מרצון בכל שבוע. אז איך זה קורה לנו?
בזכות העמותה לתזונה בת קיימא קראתי מאמר מאוד מקיף על מיקרופלסטיק ויש בו נתונים מדהימים ומדאיגים:
ב-93% מהמים המבוקבקים יש מיקרופלסטיק, בממוצע 325 חלקיקים לליטר מים. כמות החלקיקים היא פי שתיים ממי ברז. כן, גם במי ברז יש לא מעט מיקרופלסטיק, במים מינרליים יש כפול. ההערכה, אגב, היא שמשתחררים חלקיקים בכל פעם שפותחים וסוגרים את הפקק, שגם הוא מפלסטיק.
בבקבוקי פלסטיק רב-פעמיים משתחררים חלקיקי מיקרופלסטיק למים שאתם שמים בהם. במיוחד אם הבקבוקים משומשים או נשטפו במים חמים (או נשכחו ברכב לוהט).
כוסות חד-פעמיות, כן - אלה מהקפיטריה או עגלת הקפה - מכילות ציפוי פלסטיק שמשחרר 2,500 חלקיקים ל-100 מ”ל של שתיה חמה, ועוד 102 מיליון חלקיקי ננו-פלסטיק. אז תחשבו מה קורה כשאתם מכניסים קש פלסטיק לתוך הפה?
משלוחי אוכל - ואכילה של אוכל בחוץ באופן כללי (המחקר נעשה בארה”ב, אבל מניחה שלא שונה בהרבה ממה שקורה אצלנו) - אצל אנשים שאוכלים הרבה בחוץ נמצאו רמות גבוהות יותר של פתלאטים. אז קודם כל ברור לנו שמה שתקף לכוסות חד-פעמיות תקף גם לכלים חד-פעמיים של טייק אאווי (כן! גם אם האריזות בצבע חום ונראות כמו קרטון). בנוסף לזה, ההערכה היא שזיהום פלסטיק מגיע גם מכלי הבישול ומכפפות פלסטיק של עובדי המטבח. כן, לבישול עם כפפות (גם בבית!) יש השפעה על המיקרופלסטיק באוכל.
נתון קשה - אצל תינוקות נמצאו פי 10 יותר חלקיקי מיקרופלסטיק ממבוגרים. תינוקות נחשפים הרבה יותר לפסלטיק, בגלל שאינו שביר. הם שותים בבקבוקי פלסטיק, אוכלים מצלחות פלסטיק, סכום מפלסטיק ולפעמים מכניסים לפה צעצועים מפלסטיק. בקבוק פלסטיק פוליפרופלן משחרר בין 1.3-16.2 מיליון חלקיקי מיקרופלסטיק לכל ליטר נוזל.
אבל לא רק זה - גם בצואה הראשונה של תינוקות נמצאו חלקיקי מיקרופלסטיק. זאת אומרת שזה הגיע אליהם עוד כשהיו עוברים. מחקרים אחרים מצאו מיקרופלסטיק גם בחלב אם וגם בשליה.
הדיאטה הכי חשובה - דיאטת מיקרופלסטיק
אחרי שהבנו מה מרכיבי הפלסטיק, מה הסכנות וכמה זה נפוץ, הנה כמה עקרונות פרקטיים שיראו לכם איך להימנע מאכילת פלסטיק. עיקרון הזהב בדיאטת המיקרו-פלסטיק שלי שעוזר להבין מה כן ומה לא, ואפילו אם תזכרו רק את זה אני את שלי עשיתי זה -
1. עיקרון הזהב: כל מה שלא בריא לסביבה, גם לא בריא לנו
ומה לא בריא לסביבה? נכון, עקרון הזהב הוא להפחית כל מה שחד-פעמי - שתיה או אכילה מכלים חד-פעמיים, להפחית בישול ואפייה בחד-פעמי (תבניות אלומיניום או "קרטון", נייר אפייה, רדיד אלומיניום וניילון נצמד), מוצרים באריזות פלסטיק חד-פעמיות בסופר (כן, קשה להימנע מפלסטיק בסופר אז אם קנינו - לא לאחסן אותם בבית באריזות הפלסטיק שלהם, להעביר לקופסאות איחסון). בנוסף - תיונים. כן, זה נחשב חד-פעמי גם אם עשיתם שלוש כוסות תה מתיון אחד. המאמר מתייחס לתיוני פלסטיק, אבל לא הצלחתי להבין אם מדובר בתיונים הנפוצים פה בארץ (שגם בהם אני יודעת שיש חומרים מסוימים).
מים
כולנו מתאמצים לשתות כמה שיותר מים (זו לא רק אני, נכון?), אז לא נעשה מאמץ שאלה יהיו מים כמה שיותר בריאים? מים מסוננים זה כנראה הכי בריא, עוד לא חקרתי עד הסוף מה הסנן הכי טוב לסינון מיקרופלסטיק (וננופלסטיק), עדכנו אותי אם יש לכם תובנות בנושא.
כבר הבנו שבמים מינרליים ומים מהברז יש מיקרופלסטיק (במינרליים פי 2 ממים מהברז), אבל גם אם מדובר במים מסוננים - צריך לבדוק איפה אנחנו מאחסנים אותם.
בקבוקי מים - אני כבר המון שנים רק עם בקבוקי זכוכית, אבל בקבוקי נירוסטה הם פיתרון נהדר. אגב, יש בקבוקי נירוסטה גם לתינוקות, לא רק לילדים. כלים מנירוסטה יכולים להיות תחליף מעולה לצלחות, קערות, כוסות וסכום לילדים, במיוחד לאוכל חם (ממליצה לבדוק גם את סוג הנירוסטה).
גם ברב-פעמי שלא יהיה פלסטיק
תימנעו מפלסטיק, כל פלסטיק - גם רב-פעמי. ואם אתם כן משתמשים אז כמובן לא לחמם בפלסטיק, לא לשים אוכל חם על צלחות פלסטיק, ותנסו לא לשמור אוכל בכלי פלסטיק במקרר או מקפיא, כי המחקר מצא שיש השפעה לא רק מאוכל חם, אלא גם מאוכל חומצי או שומני. כן, מבאס אבל פשוט עדיף. קופסאות אחסון למקרר או למקפיא יש גם מזכוכית וגם מנירוסטה. ודבר אחרון שאני שולחת אתכם לבדוק זה מאיזה חומר עשוי הקומקום שלכם?
הנתונים מאירי העיניים האלה לא פשוטים. דיאטת מיקרופלסטיק היא לא פשוטה, אף דיאטה היא לא קלה. ואיך אומרים מומחי הדיאטות? זו לא דיאטה, זה אורח חיים! אז כזה. ברגע שתהיה לכם את האלטרנטיבה ויהיו לכם כלים (תודעתיים ופיזים - מאלומיניום, זכוכית וקרמיקה) אתם תראו שזו עוד דרך להתנהל ולחיות בה, וכשה"למה" מספיק גדול המאמץ פחות מורגש.
הצלחתי לכתוב פוסט שלם על פלסטיק בלי לדבר על הררי פסולת, פליטות גזי חממה, צבים מתים ואוקיינוסים מזוהמים, נראה לי שאמרתי מספיק לפוסט אחד, לא?
אז מה הצעד הקטן הראשון שתעשו החל מהיום?
בואו לדבר על זה בקהילת האימפקט >>>
Comments